ביהמ"ש הגדיל פי 5 את סכום הערובה לתשלום הוצאות נתבעים

כללי

1.         מתי ראוי להטיל ערובה לתשלום הוצאות?

2.         אם מוטלת ערובה כזו, מהו סכום הערובה, וכיצד ניתן לקבוע אותו, כבר בשלבים הראשוניים של ההליך בבית המשפט הדן בתיק, כערכאה ראשונה?

3.         שאלות אלה, עולות בבר"ע זו, אשר מתייחסת להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט שלמה אלבז), שניתנה ביום 4.11.07, בכתב יד, על גבי תגובה לבקשה להפקדת עירבון.

וזו לשונה (להלן - "ההחלטה"):

"מורה לתובעת [המשיבה, אלמונית] להפקיד בקופת בית המשפט סך 20,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית למשך 12 חודשים".

רקע

4.         בשנת 2004, הוגשה תביעה כנגד המבקשים על ידי המשיבה, שיוצגה על ידי עו"ד עמנואל בלייח, אשר מונה, ביום 14.1.03, לשמש כאפוטרופסה, מאחר והמשיבה הוכרזה כחסויה.

5.         ההליכים בתיק היו מבוססים על טענת המשיבה כלפי המבקשים, כי על המבקשים להחזיר למשיבה כספים, אשר המשיבה נתנה להם במתנה, במסגרת היחסים ביניהם, במשך תקופה של כ-15 שנה.

במסגרת זו, גם הועלתה השאלה, האם המבקשת 1 שימשה אפוטרופא, למעשה, של המשיבה?

6.         המשיבה גרה בחוץ לארץ, בארץ ... , ויש לה דירה בעיר ... .

ההליכים בבית משפט קמא, לפני מתן ההחלטה

7.         המבקשים טענו בבית משפט קמא, כי המשיבה אינה מופיעה לדיונים, לא מגישה תצהירים מטעמה, בתמיכה לבקשות או לתגובות, ולא ברור מה מצבה ומהו כושרה המשפטי של המשיבה. 

8.         לאור זאת, הוגשה על ידי המבקשים בקשה להורות למשיבה על הפקדת עירבון, להבטחת הוצאות ההליך.

9.         גם לתשובה שניתנה על ידי ב"כ המשיבה, בתגובה לבקשת המבקשים להורות על הפקדת עירבון, לא צורף תצהיר. זאת הוכחה נוספת, בעיני המבקשים, לכך שהמשיבה במצב שאינה יכולה לחתום על תצהיר.

10.       בתגובה האמורה, טוען ב"כ המשיבה, כי אין הצדקה למתן ערובה, שכן מרשתו היא אישה שומרת חוק, שעמדה תמיד בכל התחייבויותיה, ואפילו נהגה לתרום לצדקה. 

11.       ב"כ המשיבה, מוסיף וטוען, כי אין הצדקה עניינית להטיל חובת עירבון על מרשתו, ולבטח לא על ידי המבקשים (הנתבעים בתיק העיקרי), אשר כלשונו: "נהנו שנים רבות מנדיבות התובעת, וקיבלו ממנה דירה מרווחת ולפחות עשרות אלפי דולרים" (סעיף 5 לתגובה לבקשה להפקדת עירבון החתומה על ידי עו"ד עמנואל סברו, ואשר הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים; על גבי תגובה זו נכתבה ההחלטה נשוא בר"ע זו בכתב ידו של כב' השופט אלבז).

12.       בדיון שהיה ביום 1.11.07 בבית משפט קמא, אמרה ב"כ המשיבה, כי איננה יודעת מתי המשיבה תוכל לבוא לישראל, והוסיפה כי "אפשר להעיד אותה בווידאו קונפרנס. אני לא יודעת אם היא זוכרת את אותה תקופה" (הפרוטוקול האמור צורף כנספח ד לבר"ע).

13.       החלטת בית משפט קמא, מיום 4.11.07, נשוא הבר"ע, צוטטה כבר לעיל (ראה: פיסקה 3).